Elizabeth Katzman

Elizabeth Katzman immigrated to Israel with her parents Yelena and Alexander from Russia. Well-liked by all, she was a 12th grade student majoring in theater and sociology at the Leo Baeck High School in Haifa. A beautiful 17-year-old with startling green eyes, white skin and black hair that fell to her waist, her schoolmates called her "Snow White."

Liz and her friends were preparing for the final exam in theater, the culmination of seven hours of studies a week over the course of three years. The exam was to take the form of a theatrical production - Anat Gov's play, "Best Friends" - a show still running at the Cameri Theater. After looking at costumes for the play with her friend Tal Kehrmann, she decided to accompany her friend home. Both girls were killed.

The play was performed on April 7, with Liz's sister Marina playing her role as Lili alongside the 12th graders. Light-haired Marina was the ambitious realist, while black-haired Liz was very spiritual, but no less ambitious, both striving for perfection. Two months before she was killed, Liz sang a special song at her sister's wedding in honor of the couple.

Elizabeth Katzman was buried in Haifa. She is survived by her parents and sister Marina, 24.

אליזבט קצמן 1985-2003

 

אליזבט (ליז) נולדה ב – 24 לנובמבר 1985, ברוסיה. בשנת 1990 עלתה עם משפחתה ארצה ולכתה א' הלכה כבר בישראל, בבי"ס יסודי ליאו בק. מגיל קטן רקדה המון, ציירה וניגנה בכינור ופסנתר. בגיל 11 נסעה להופיע בחו"ל עם להקת המחול בה רקדה, היחידה שנבחרה מקבוצת הצעירים.

בחטיבת הביניים ליז בחרה ללמוד בבי"ס "רעות" במגמת תיאטרון ("בשביל להבין אנשים יותר טוב.."). האווירה החמה והיצירתית בבית הספר התאימה מצוין לאופייה. בתיכון המשיכה ליז ללמוד תיאטרון בליאו בק. היא הנחתה מגזין בערוץ הקהילתי ובשנה אחרונה שיחקה בסרט שצילמו חבריה במגמת תקשורת בבי"ס. רבים מהתפקידים שקיבלה היו דמויות אצילות נפש, כנראה כי זה נראה טבעי למוריה.

לליז, ילדה יפה עם תלתלים שחורים , עור בהיר ושפתיים אדומות קראו בבי"ס שלגיה. אבל לא רק בזכות היופי דבק בה הכינוי. הייתה בה אצילות מיוחדת שלא פוגשים כל יום. הייתה בה גם הבנה נדירה לסובבים, שבזכותה הייתה ליז כל כך חשובה לכל כך הרבה אנשים שאהבו אותה.

למחרת הפיגוע, כשנודע בבי"ס כי ליז נמנית בין ההרוגים, קם טכס ספונטני לזכרה. פתאום הופיע סטנד עם תמונה שלה, והמון אנשים המומים בכו והחזיקו ידיים.

ליז חלמה להיות המון דברים. בצבא רצתה להיות מדריכת חילות שדה, כי הייתה כריזמטית ואהבה להדריך. שקלה האם להיות מעצבת פנים, ארכיטקטית, שחקנית... חיפשה איך תגשים את כישוריה, את היצירתיות שבה, "כשתהיה גדולה "

היא תישאר לנצח בת 17. כשרונית, מיוחדת, אבל מעבר לכל זה אדם אוהב ואהוב. נערה מלאת חיים, שהייתה אור ונתנה כוח לכל מי שהכיר אותה. וככה היא חרוטה בזיכרוננו, חיוכה מאיר ועיניה מבינות הכ.

אנחנו אוהבים אותך ליז