Tal Kehrmann

Tal Kehrmann was a senior at Haifa's Municipal "Hei" High School. She had recently been involved in planning her class's graduation celebrations. A friend described her as "always cheerful and intense, always wanting to do things and to be involved." Another noted that, "She always helped all of us." Tal wrote for the school paper and was about to be named editor. She participated in her school's delegation to a conference in Boston. She was chosen because of her outstanding ability to connect with others.

Tal was incredibly friendly and had a lot of friends from different streams of life, including many new immigrants. She was very sensitive to others, a trait which also applied to her love for animals, especially cats. At a later age, she fell in love with camels. Tal loved to read literature both in English and in Hebrew. The last book she read, which she had not yet finished, was Lord of the Rings in English. She especially liked the stories written by Israeli writer Etgar Keret. She met him at a book festival in June 2002, when he autographed her book with the words: "Dear Tal, Lots of books and lots of life..."

Tal Kehrmann was buried in Haifa. She is survived by her parents, Orly and Ron, and a younger brother, Dror, in fifth grade.

טל קרמן - סיפור חיים.

טל קרמן, בת בכורה לאורלי ורון קרמן ואחות לדרור, נולדה ב- 7.6.1985 בבית החולים "כרמל" שבחיפה. טל הייתה נערה חברותית, והיו לה חברים רבים מכל קצוות הקשת החברתית בבית הספר היסודי "זכרון יוסף" ובתיכון "עירוני ה' " שבהם למדה. טל הייתה נערה בעלת רגישות יוצאת דופן לרגשות הזולת - חבריה מספרים שכאשר ראתה מישהו פגוע, דאגה להקדיש תשומת לב ולהיות עם אותו אדם ולעודדו, וכך הייתה טל הגשר בין אותם בודדים לשאר החברה. רגישות זו הניעה אותה לעשות ככל שיכלה על מנת להגן על החלשים – חברים, מכרים ואפילו בעלי חיים כגון חתולים, החיה החביבה עליה. מגיל 3 היה לטל חתול, אותו מאוד אהבה, וכאשר גדלה, היא "התאהבה" בגמלים. חדרה היה עמוס בבובות של גמלים ואף שלט אזהרה "זהירות גמלים" אותו קיבלה במתנה מצייר שלטים.

תחביב נוסף של טל היה קריאה, ושליטתה המעולה בשפה האנגלית איפשרה לה להיחשף גם לספרות זרה, כגון הספר "שר הטבעות", שלמרבה הצער לא הספיקה להשלים את קריאתו. סיפוריו של אתגר קרת היו חביבים עליה ביותר, וכאשר אותו פגשה בשבוע הספר, ביוני 2002, קיבלה ממנו חתימה אישית על ספרו "אניהו", ואף הוסיף "לטל, הרבה ספרים והרבה חיים... אתגר קרת". טל אף פירסמה בלוג באינטרנט, ובו סיפרה אודות הספרים האהובים עליה, ביניהם "האודיסאה" , "האלכימאי" , "ורוניקה מחליטה למות" , "מיי פירסט סוני" , "שר הטבעות" ו-"ההוביט". סופריה החביבים היו ריימונד קרבר ו- טרי פראצ'אט. טל הרבתה לצפות גם בערוצי המדע ובערוצי המוסיקה בטלוויזיה.

כולם זוכרים את החיוך הרחב והכובש שלה, את שמחת החיים והאנרגטיות שלה – דבר הבא לידי ביטוי בתמונותיה ואף בכתביה. היא ידעה היטב כיצד לאזן בין המרדנות האופיינית לבני נוער רבים, ובין התנהגות בוגרת כראוי לגילה. ילדותית מצד אחד, באהבתה לבובות ודמויות מצוירות, אך בוגרת מאוד בהתבטאויותיה ומעשיה, שהפגינו חוכמת חיים יוצאת דופן לגילה.

מחנכת הכתה בבית ספרה התרשמה אף היא מאופיה יוצא הדופן של טל, וסיפרה כיצד הנחתה טל שיעורי חברה ופעלה כדי לשפר את חזות בית הספר וליצור פינת נוי כפרויקט לסיום לימודיהם. טל אף נשלחה ליצג את בית ספרה כנציגה במשלחת לבוסטון, בפרוייקט חיפה – בוסטון.

לקראת סיום לימודיה בתיכון, עברה טל מבדקים ליחידה התנדבותית בצה"ל, עקב רצונה לשרת ביחידה קרבית, אך היא מעולם לא הגיעה אל יום הגיוס. ביום רביעי 5.3.2003 , לאחר הלימודים, נפגשה טל עם חברתה והן פעלו יחדיו כדי לארגן מסיבת סיום י"ב. טל וחברתה שהו זמן מה בשכונת הדר הכרמל שבחיפה, ובהמשך נסעו באוטובוס אל מרכז חורב. אוטובוס זה, קו מס. 37, נסע דרך שדרות מוריה כאשר בשעה 14:16 בצהריים, מחבל שעלה לאוטובוס התאבד בפיצוץ ורצח 17 נפשות. טל וחברתה נהרגו בפיצוץ, וזאת שלושה חודשים בלבד לפני היותה בת 18.